ישבתי לי ערב אחד, בתוך ימי הסגר, עם הפגיעוּת שלי. היא עלתה והתבהרה רק אחרי שעצרתי וראיתי זרם אינטנסיבי של חשיבה וחשתי מתח מסויים בגוף. כיוון שעצרתי, יכולתי לשאול, (לא לחשוב אלא ממש לשאול, כמו ששואלים מישהו מאחורי דלת) מי מסתתר מאחורי כל זה. ואז היא יצאה, מבוישת, רגישה, פגיעה כל-כך, שליבי יצא אליה. כך ישבנו זמן מה יחד... זה כל שהיה נחוץ לה ולי. המוכנות לפגוש את הפגיעוּת, זו שבדרך כלל נעשה הכל כדי לא לפגוש, המוכנות להיות בנוכחות במפגש, נוגעת בעדינות אינסופית בלב החיים עצמם. זהו חסד גדול ומרפא, המעורר את כוחות החיים מתוך החולשה כביכול כמו צמיחה שקטה מתוך גרעין שנבקע.
בימים האלה יש עיסוק רב בהימנעות. במקביל או בנוסף ישנן המלצות רבות איך לטפח חסינות. בנוסף לוויטמינים מומלץ להפחית מתח ולתרגל הרפיה ושלוה. כל אלה חשובים, ואף אני הצעתי שיעורי זום העוסקים בתמיכה ואיזון, בעידוד של מערכת החיסון, ובהרפיית מתח דרך ויסות חושי. לאנשים רבים אכן כדאי ללמוד טכניקות בסיסיות של הרפיה תנועה וכל מה שמיטיב ומחזק. אך שלוות נפש ויכולת להיות חסינים באופן עמוק קשורה גם ליכולת לפגוש ולהיות עם כל מי שאנחנו. המערך החיסוני שלנו הוא שיתוף פעולה בין כל כך הרבה מרכיבים של גוף-נפש, אם נהיה מנוכרים לחלק מהם, סביר ששיתוף הפעולה יפגע. ועוד, כשם שהגוף זוכר לא רק מחלות ופציעות אלא גם התגברויות, החלמות ושיקום, גם הנפש, כאשר היא מסכימה לפגוש מצב פגיע כשהוא עולה מגלה לא פעם את היכולת להתחזק ולהבריא.
ימי הקורונה מעלים פגיעויות. ישנו חשש לבריאות-חיים-פרנסה-חירות. (אם נתבונן לעומק נגלה שהן נמצאות שם מזמן, ולכל אחד מאתנו ואריאציות אישיות ייחודיות ואינטימיות של הדבר או המחשבה אשר מולה הוא חש מאוים וחסר אונים). אנו מגלים גם בתקופה זו שאי אפשר לשלוט בכל דבר, ועד כמה אנו תלויים במה ומי שאיננו שולטים בו. זו יכולה להיות חוויה מאד לא נוחה. אך כשיושבים איתה, (ממילא אין לאן ללכת עכשיו) נגלה שאנחנו חלק ממשהו גדול ומורכב יותר. כאשר אני יושבת באופן אינטימי עם פגיעותי האישית, אני מתחברת לפגיעות של היותנו בני אנוש, וכן, עולה ענווה וחמלה שיש בה ריפוי.
בימים אלו מצאתי את עצמי פותחת וקוראת שוב את סיפוריה המרפאים של רחל נעמי רמן בספרה חוכמה משולחן המטבח. ויטמינים נדירים לנפש על לב המפגש עם המחלה, הפגיעות, החוכמה והחמלה.
לו נהיה טובים אל עצמנו, ונפתח את הלב לפגוש גם את כאבם של אחרים.
