בקר שרבי. בשעות המוקדמות, עדיין ניתן לחוש בזרמים רעננים של פרנה – חיות – באוויר.
ובכל זאת, לאחר המדיטציה, שאלתי את עצמי האם מתאים לי לתרגל. שאלתי, ועצמי ענה, פרסי מזרון ובואי נראה מה יקרה.
עמדתי על המזרון והקשבתי לזרמי הפרנה שבתוכי, התנועה הופיעה מתוך הקשב. לא היה דבר שאילצתי את הגוף לעשות. אדרבא, הוא משך להתנסות עוד קצת ועוד קצת. נשמתי לאט, נעתי לאט, התודעה הפכה שקטה וקרירה, עונג התפשט בגוף הנפש שלי. עברה שעה, ואני מתרגלת, אפילו לא מזיעה, ופוגשת קצת אחרת את השרב.
コメント